מחקר חדש וראשון מסוגו שפורסם בכתב העת International Journal of Dermatology  בחן לעומק את איכות ואמינות המידע על מחלת העור ויטיליגו בטיקטוק
 
ויטיליגו (בהקת) היא מחלה אוטואימונית המתבטאת באובדן פיגמנט (צבע) בעור, ונפוצה במיוחד בגיל ההתבגרות. למרות השיח החיובי המתפתח בשנים האחרונות סביב קבלה עצמית, המחלה עדיין משפיעה משמעותית על איכות החיים של הסובלים ממנה – בעיקר בקרב נשים, בעלי עור כהה ובני נוער.
 
טיקטוק, עם מעל למיליארד משתמשים, הפכה לפלטפורמה משמעותית להפצת מידע רפואי, אך האלגוריתם שלה, המבוסס על מעורבות, עשוי להגביר גם את החשיפה למידע רפואי שגוי.
חוקרים מסורוקה, אוניברסיטת בן גוריון ומוסדות רפואיים נוספים בישראל ובאירלנד, אספו את הסרטונים המובילים תחת ההאשטאג #Vitiligo וסיווגו אותם לסרטונים שהופקו על ידי אנשי מקצוע רפואיים ולכאלה שהופקו על ידי יוצרים שאינם אנשי מקצוע רפואיים. ניתוח התוכן והאיכות התבצע באמצעות כלים חדשניים להערכת תוכן, ובאמצעות כלי חדש שפיתחו החוקרים בשם V-TRACE  שמעריך את האיזון בין מידע קליני לייצוג חברתי.
 
בניתוח הממצאים התברר כי רק רבע מהסרטונים נוצרו על ידי אנשי מקצוע, והם היו באיכות גבוהה משמעותית בכל מדדי האמינות, ודייקו יותר בהסבר על המחלה, הטיפול וההקשר האוטואימוני. לעומת זאת הסרטונים שהועלו על ידי יוצרים שאינם אנשי מקצוע, הדגישו יותר את נושא דימוי הגוף וזכו ליותר צפיות, לייקים ותגובות – זאת למרות שהמידע הרפואי בהם היה שגוי או חסר לעיתים קרובות.
 
את המחקר הוביל פרופ' אמיר חורב, מנהל השירות למחלות עור-ילדים בבית החולים סבן לילדים בסורוקה, והשתתפו בו גם הילה רוזנברג, יעל הולנדר, חיה ברכה גורדון, וד"ר רעות רותם – חוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מהמרכז הרפואי סורוקה וממוסדות רפואיים נוספים בארץ ובאירלנד.
 
פרופ' אמיר חורב, מנהל השירות למחלות עור-ילדים בבית החולים סבן לילדים בסורוקה ועורך המחקר: "המסקנה הברורה מהמחקר היא שיש צורך בהגברת הנוכחות של אנשי מקצוע ברשתות החברתיות ובהנגשת מידע רפואי אמין ומדויק. רק כך ניתן יהיה להילחם בתופעת המידע השגוי, ולספק למטופלים כלים אמיתיים ובטוחים להתמודדות עם המחלה".
בתמונה המצ"ב : פרופ' אמיר חורב, מנהל השירות למחלות עור-ילדים בבית החולים סבן לילדים בסורוקה ועורך המחקר

צילום: רחל דוד סורוקה