טקסט ראשוני
בית החולים סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי בבאר שבע ממשיך להעניק שירות רפואי לתושבי הנגב למרות הפגיעה הקשה שספג מפגיעת טיל איראני ב-19 ביוני 2025 במהלך מבצע "עם כלביא". הטיל פגע בבניין האשפוז הכירורגי הצפוני וגרם לנזק משמעותי למבנים ולמערך חדרי הניתוח. יותר מ-30% מפעילות חדרי הניתוח נפגעה, אך בזכות מאמץ אינטנסיבי של הצוותים הרפואיים והניהוליים הצליח בית החולים להחזיר את הפעילות לכ-90% מהיקף הניתוחים הרגיל.
הפגיעה גרמה גם למחסור של כ-200 מיטות אשפוז מתוך כ-1,200 מיטות שהיו בשגרה. כדי להתמודד עם המצב נאלצו הנהלת בית החולים והצוותים למצוא פתרונות יצירתיים: מחלקות הועברו למיקומים חלופיים, מחלקת הפגים הועברה לאגף מיון נשים, מחלקות אחרות נסגרו זמנית וחלק מהמטופלים מופנים לאשפוז בית או למבנים אחרים בעיר. אחד האתגרים המרכזיים הוא העובדה שרק כ-22% משטח בית החולים ממוגן, מה שמקשה במיוחד על העברת מטופלים שאינם ניידים לאזורים בטוחים בזמן אזעקות.
למרות הנזקים, המחלקה לרפואה דחופה (מלר״ד) ממשיכה לפעול כמעט ללא הפסקה ואף חזרה להיקפי פעילות גבוהים, בין היתר בגלל צמצום פעילות של מרפאות קהילתיות שאינן ממוגנות. במקביל, עבודות השיקום בבית החולים כבר החלו. עלות השיקום הכוללת מוערכת ביותר ממיליארד שקלים, במימון המדינה, קופת חולים כללית ותרומות פילנתרופיות.
תוכנית השיקום כוללת שלושה שלבים – שיקום מיידי, שיקום לטווח בינוני ובנייה לטווח ארוך – שבמסגרתם צפוי לקום מגדל אשפוז חדש וממוגן. השיקום המלא צפוי להימשך כשש עד שבע שנים. הנהלת סורוקה מדגישה כי למרות הקשיים אין אפשרות להפסיק את פעילות בית החולים, המשרת יותר ממיליון תושבים, וכי הצוותים ממשיכים לפעול במסירות כדי לשמור על רצף טיפול רפואי לתושבי הנגב גם בתקופה מאתגרת זו.
>> קישור לכתבה
חגית חדד, האחות הראשית ומנהלת מערך האחיות בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, מובילה את אחד ממערכי הסיעוד הגדולים בישראל. תחת אחריותה פועלים כ-2,000 אחיות ואחים לצד מאות אנשי צוות תומכים, המעניקים טיפול רפואי לכמיליון תושבי הנגב. סיפורה, שפורסם לרגל יום האישה הבינלאומי, משלב מנהיגות מקצועית מרשימה עם סיפור אישי מטלטל של אובדן וכוח פנימי.
חדד, בת 51 מבאר שבע, החלה את דרכה המקצועית בסורוקה לפני כשלושה עשורים כמיילדת, ומאז מילאה שורה של תפקידי ניהול עד למינויה בשנת 2022 לאחות הראשית של בית החולים. בתפקידה היא מובילה את מערך הסיעוד בשגרה ובחירום, ונדרשה להתמודד בשנים האחרונות עם אתגרים מורכבים במיוחד – בהם מגפת הקורונה, מתקפת ה-7 באוקטובר, מלחמת "חרבות ברזל" ופגיעת הטיל האיראני בבית החולים. במסגרת תפקידה היא אחראית להבטיח רציפות טיפולית, להוביל העברת מחלקות לאזורים ממוגנים ולשמור על בטיחות המטופלים והצוותים.
מאחורי המנהיגות המקצועית מסתתר גם סיפור אישי כואב במיוחד. לפני כחצי שנה איבדה חדד את בנה הבכור, בר, שנפטר בגיל 28 לאחר מאבק של שנה וחצי במחלת הסרטן – יומיים בלבד לפני חתונתו. בר, צעיר מבריק שעבד בתחום ההייטק, הותיר למשפחתו מסר של חיים ואהבת אדם. ביום פטירתו ביקש ממשפחתו להמשיך לחיות, לעשות טוב ולהוקיר תודה. עבור חדד, גילוי מחלתו זמן קצר לאחר אירועי 7 באוקטובר היה "ה-7 באוקטובר האישי שלה".
במקביל להתמודדות עם האובדן, נאלצה חדד להחזיק גם את כאבם של אחרים. בימים שלאחר מתקפת ה-7 באוקטובר הגיעו לבית החולים הורים רבים שחיפשו את ילדיהם הנעדרים, והיא וצוותיה ניסו לחזק ולעזור ככל שניתן. למרות הכול, חדד ממשיכה להוביל את הצוותים מתוך אמונה עמוקה בשליחות המקצוע ובכוחם של אנשי הסיעוד. לדבריה, האחיות הן הכוח המניע של מערכת הבריאות – שילוב של חמלה, עוצמה ונתינה המאפשר להאיר גם את הרגעים החשוכים ביותר.
>> קישור לכתבה
בריאיון ל"יומן הצהריים" בגלי צה"ל סיפר ד"ר רועי קסוס, סגן מנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כי בית החולים פועל בימים אלו תחת שגרת חירום, אך הצוותים מתורגלים ומוכנים להתמודד עם המציאות הביטחונית. לדבריו, מאז תחילת המערכה האחרונה עבר בית החולים תקופה מורכבת, אך כל המערכים מצילי החיים מתוגברים ופועלים באופן מלא. במסגרת ההיערכות הועברו מאות מטופלים לאזורים ממוגנים, והמיון, חדרי הלידה, חדרי הניתוח והטיפול הנמרץ ממשיכים לפעול כסדרם כדי להעניק טיפול רפואי מלא לתושבי הדרום.
במקביל מתקדמות גם תוכניות השיקום של הבניין שנפגע בפגיעת הטיל במהלך מבצע "עם כלביא". התוכנית מחולקת לשלושה שלבים: בטווח המיידי מתמקדים בהמשך הפעילות ובהחזרת מערכים שנפגעו, כגון מחלקות פנימיות ומחלקות נוספות שפועלות כעת במיקומים חלופיים. בטווח הבינוני, בתוך כשנה עד שנה וחצי, מתוכננת חזרה לפעילות של שמונת חדרי הניתוח שנפגעו והרחבת הבניין הכירורגי בשתי קומות נוספות כדי להחזיר מחלקות לפעילות מלאה. בטווח הארוך מתוכננת הקמת מגדל אשפוז חדש, שייתן מענה רפואי מתקדם ובטיחותי לשנים קדימה.
לדברי קסוס, לפרויקט כבר קיימות תוכניות ואישורים, והוא צפוי להיות ממומן בשילוב של תקציב ממשלתי, פיצוי ממס רכוש, תרומות וקופת חולים כללית.
בנוסף הדגיש כי לצד ההתמודדות המבצעית, בית החולים משקיע רבות גם בחוסן הצוותים. לדבריו, אנשי סורוקה מפגינים רוח יוצאת דופן, ובית החולים מפעיל מערך חוסן משמעותי המסייע לצוותים להתמודד עם המציאות המורכבת שנמשכת כבר שנים – מהקורונה, דרך מלחמת "חרבות ברזל" ועד למבצע
הנוכחי.
>> קישור לכתבה
על רקע המצב הביטחוני בדרום ופגיעת הטיל בבית החולים סורוקה בחודש יוני האחרון, מחלקת השיקום של סורוקה הועברה למתחם ממוגן במרכז השיקומי "עדי נגב – נחלת ערן", הסמוך לאופקים. המעבר נועד להבטיח טיפול בטוח ורציף למטופלים, עד להשלמת בניית מרכז השיקום החדש המתוכנן לקום בשטח בית החולים.
מאז הפגיעה בסורוקה פעלה מחלקת השיקום במיקום זמני במגדל 7 בבאר שבע, אך כעת הוחלט להעבירה למרכז השיקומי בעדי נגב, שבו קיימים מתקנים ממוגנים ותשתיות מתקדמות לשיקום רפואי. המעבר מאפשר למטופלים להמשיך בתהליך השיקום בסביבה בטוחה יותר, תוך שמירה על איכות הטיפול והמשך הפעילות הרפואית הנדרשת.
במקביל למעבר הזמני, בסורוקה ממשיכים לקדם את הקמתו של מרכז שיקום חדש ומתקדם בתוך מתחם בית החולים. המרכז החדש צפוי להכפיל את מספר מיטות האשפוז בתחום השיקום ולשפר משמעותית את היכולת להעניק טיפול למטופלים הזקוקים לשיקום לאחר פציעות, מחלות מורכבות או אירועים רפואיים קשים.
הקמת המרכז החדש היא חלק מתהליך רחב יותר של חיזוק תשתיות הבריאות בדרום והיערכות למצבי חירום. בסורוקה מדגישים כי בית החולים משמש מרכז רפואי מרכזי עבור תושבי הנגב, ולכן יש חשיבות רבה להבטיח רציפות טיפולית גם בתקופות מורכבות.
המעבר לעדי נגב מהווה פתרון זמני אך משמעותי עבור המטופלים והצוותים הרפואיים, ומאפשר להמשיך את פעילות השיקום בתנאים בטוחים עד להשלמת המתחם החדש בסורוקה, שעתיד לשפר את שירותי השיקום לתושבי הדרום לשנים רבות קדימה.
>> קישור לכתבה
מחלקת השיקום של סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית עברה לפעילות במתחם ממוגן במרכז השיקומי "עדי נגב – נחלת ערן", בעקבות המצב הביטחוני והצורך בהגנה טובה יותר למטופלים ולצוותים. המעבר נעשה על רקע מבצע "שאגת הארי" ולאחר שהמחלקה נפגעה מפגיעת הטיל האיראני בסורוקה ביוני האחרון במהלך מבצע "עם כלביא".
בעשור האחרון הפכה מחלקת השיקום, בניהולו של ד"ר יולי טרגר, למרכז מוביל בתחום השיקום בדרום וטיפלה ביותר מ-2,000 מטופלים. בין המטופלים היו גם מאות פצועי מלחמת "חרבות ברזל" – לוחמים, אנשי כוחות הביטחון, אזרחים וחטופים ששבו מהשבי – שעברו תהליכי שיקום מורכבים וממושכים.
לאחר הפגיעה בסורוקה המשיכו הצוותים להעניק טיפול שיקומי למרות הנזקים, ולעיתים לצד מיטות אשפוז במחלקות אחרות. בהמשך הקימו הנהלת בית החולים והצוותים מתחם שיקום חלופי במגדל 7 בבאר שבע, במהלך מהיר שכלל התאמות מבניות והיערכות לוגיסטית שאפשרו את המשך פעילות המחלקה.
כעת, מתוך צורך להבטיח פעילות במרחב ממוגן, פעלו סורוקה, משרד הבריאות, כללית והמרכז השיקומי "עדי נגב" לשיתוף פעולה שהוביל להעברת המחלקה למתחם החדש. המחלקה ממשיכה לפעול שם עם אותם צוותים רב-מקצועיים ואותה כמות מיטות אשפוז, תוך מתן שירותי שיקום מלאים – רפואה שיקומית, סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת ופסיכולוגיה שיקומית.
במקביל נמשכת בניית מרכז השיקום החדש על שם אירווינג מוסקוביץ׳ בסורוקה, שיכפיל את מספר מיטות האשפוז, ירחיב את השירותים האמבולטוריים ויכלול מרכז הידרותרפיה מתקדם וכן מחלקה ראשונה בדרום לשיקום ילדים ומתבגרים. המעבר לעדי נגב מאפשר להמשיך את פעילות השיקום החיונית לתושבי הדרום עד להשלמת המרכז החדש.
>> קישור לכתבה
אפרת הרוש, מנהלת השירות וחוויית המטופל בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, נכנסה לתפקידה בתקופה יוצאת דופן – יום לאחר פגיעת הטיל בבית החולים. עם ניסיון של יותר מ-20 שנה במערכת הבריאות של כללית, היא מצאה את עצמה מתמודדת מיד עם מציאות של מלחמה, עומס פצועים ואיומים ביטחוניים מתמשכים. הרוש, תושבת כפר מימון שבעוטף ואם לארבעה ילדים, חווה את המשבר גם בחייה האישיים: בעלה מגויס למילואים מאז 7 באוקטובר ואחד מילדיה בעל צרכים מיוחדים.
לדבריה, חוויית המטופל אינה תוספת לטיפול הרפואי אלא חלק בלתי נפרד ממנו. במיוחד בתקופות חירום, כאשר מטופלים מגיעים לבית החולים בתחושת חרדה וחוסר ודאות, חשוב להעניק לא רק טיפול מקצועי אלא גם הסבר, הקשבה וחמלה. לעיתים, היא אומרת, מחווה קטנה כמו החזקת יד או מילה מרגיעה יכולה להשפיע רבות על תחושת הביטחון של המטופל.
הרוש מדגישה כי תפקידה כולל גם ייצוג קולו של המטופל בתוך הנהלת בית החולים, איתור צרכים בשטח וגיבוש פתרונות שירותיים לצד הטיפול הקליני. כבר בתחילת מבצע "שאגת הארי" הוקם בסורוקה מוקד מידע ושירות שמספק מענה למאות פניות של מטופלים ובני משפחותיהם ומסייע בהנגשת מידע ובהכוונה בתוך בית החולים.
לדבריה, אחד ממקורות הכוח המרכזיים של המערכת הם הצוותים המסורים, שרבים מהם נשים, המשלבות בין שליחות מקצועית לחיים אישיים מורכבים. הצלחה בעיניה נמדדת בשילוב בין רפואה מצוינת לבין אנושיות והקשבה. המסר שלה לנשים צעירות הוא לא לחשוש מהאתגרים בשירות הציבורי: למרות הקשיים, מדובר בעשייה בעלת משמעות עמוקה והשפעה אמיתית על חייהם של אנשים.
>> קישור לכתבה
במהלך השנתיים האחרונות הפך סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי בבאר שבע לאחד המרכזים הרפואיים המרכזיים המטפלים בפצועי המלחמה בדרום. אלפי חיילים ואזרחים פצועים הגיעו אליו, אך לצד הטיפול בפצועי הקרבות המשיך בית החולים להעניק טיפול רפואי לאלפי מטופלים בשגרה. המלחמה הגיעה לשיאה כאשר טיל איראני פגע במתחם בית החולים וגרם לנזק למבנים שונים, מה שאילץ את הצוותים להתארגן מחדש בן-לילה ולהמשיך את הפעילות בתנאים מורכבים במיוחד.
שלוש רופאות בסורוקה משתפות כיצד נראים החיים במפגש שבין רפואה, מלחמה וחיי משפחה.
ד"ר אופירה אזולאי, רופאה במחלקה לרפואה דחופה, נקראה לבית החולים כבר בבוקר 7 באוקטובר, כאשר הוכרז אירוע רב-נפגעים. היא ובעלה, גם הוא רופא בסורוקה, עזבו את ילדיהם והגיעו לבית החולים, שם טיפלו מאות אנשי צוות בכ-670 פצועים ביום אחד. לדבריה, ברגעים כאלה מניחים בצד את הרגשות ופשוט עובדים, מתוך תחושת שליחות עמוקה.
ד"ר ליאן דים, מתמחה בגינקולוגיה ומיילדות, מצאה את עצמה נעה בין שני עולמות: בבית החולים היא מסייעת להביא חיים חדשים לעולם, ובמקביל היא משמשת כרופאת גדוד מילואים בצפון. היא מדגישה את כוחן של נשים במערכת הבריאות – אחיות, רופאות ובנות זוג של לוחמים – שמחזיקות את המערכת והמשפחות גם יחד.
ד"ר קטיה אברבוך-אורן, מתמחה בכירורגיית אף-אוזן-גרון, חוותה את המלחמה גם ברמה האישית כאשר עמית קרוב נהרג ב-7 באוקטובר. בהמשך נפגעה גם המחלקה שלה בפגיעת הטיל בבית החולים, אך הצוותים המשיכו לעבוד למרות הכול.
שלוש הרופאות מדגישות כי למרות הקשיים, האחריות למטופלים אינה מאפשרת לעצור. עבורן, העבודה בסורוקה היא שילוב של מקצוע, שליחות וחוסן אנושי.
>> קישור לכתבה
כתבתו של יגאל מוסקו בערוץ 12 מציגה מבט מבפנים על ההתמודדות של סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי לאחר פגיעת הטיל האיראני במהלך המלחמה האחרונה. הצוותים בבית החולים, שכבר התמודדו עם עומסים כבדים מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, מצאו את עצמם מתמודדים עם אתגר חדש כאשר הטיל פגע במתחם וגרם להרס של שמונה חדרי ניתוח.
בעקבות הפגיעה נותרו בבית החולים רק 11 חדרי ניתוח ממוגנים, כאשר שניים מהם נשמרים באופן קבוע למקרה של אירוע רב־נפגעים. המשמעות היא שתושבי הנגב נאלצים להסתפק בכמחצית מיכולת חדרי הניתוח שהייתה זמינה לפני הפגיעה.
גם במיון נאלצים להתמודד עם מגבלות קשות. בשל מחסור במיגון ובתשתיות מתאימות, מנהל המלר״ד, פרופ' דן שוורצפוקס, אינו מאשר אשפוז של חלק גדול מהמטופלים שהיו מתאשפזים בימים רגילים, כדי לשמור על בטיחותם במצב הביטחוני המורכב.
למרות הקשיים, אנשי הצוות מדגישים כי דווקא בתקופה זו ניכרת אחדות יוצאת דופן בין העובדים. לדבריהם, תחושת השליחות והמחויבות למטופלים מחזקת את כולם, והם ממשיכים לפעול במסירות למען תושבי הנגב. אנשי סורוקה אף מציינים כי הלוואי שכל החברה בישראל הייתה מאוחדת כפי שהיא בתוך בית החולים.
>> קישור לכתבה
על רקע מבצע "שאגת הארי" והצורך להתאים את שירותי הרפואה למציאות הביטחונית המשתנה, סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית מרחיב את מערך אשפוזי הבית, המאפשר למטופלים מתאימים להמשיך את האשפוז בביתם תוך קבלת טיפול רפואי מלא מצוותי בית החולים.
המודל נועד לאפשר למטופלים להמשיך לקבל טיפול מקצועי ומעקב רפואי צמוד, תוך שמירה על קשר רציף עם הצוות המטפל ובמקביל ליהנות מתחושת ביטחון ונוחות בסביבה הביתית. השירות פועל בהתאם למדיניות משרד הבריאות וכללית לעידוד פיתוח שירותי אשפוז בית בישראל, כחלק מתפיסה עתידית של הרחבת שירותי רפואה מתקדמים גם מחוץ לכותלי בתי החולים.
במסגרת השירות, לאחר הערכה רפואית והתאמה, מגיעים צוותי רופאים ואחיות מסורוקה לביקורים יומיים בבתי המטופלים ומעניקים טיפול רפואי ותרופתי מלא, כולל בדיקות דם, טיפולים, מתן תרופות ולעיתים גם ייעוצים ובדיקות נוספות כגון אולטרסאונד. השירות ניתן בבאר שבע וביישובים הסמוכים, כחלק ממחויבות בית החולים להמשיך לספק טיפול איכותי ונגיש לתושבי הנגב גם בתקופות מורכבות.
הפיילוט של השירות החל לפני כחודשיים בהובלת שרונה מקיאס, מנהלת האחיות במלר"ד נשים, וד"ר רון עברון, מומחה ברפואה פנימית. עד כה טופלו במסגרתו יותר מ-50 מטופלים. מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" התרחב השירות וכיום הוא פועל בחטיבה לרפואה פנימית, עם כוונה להרחיבו גם לחטיבות הכירורגיה והמיילדות. היעד הוא לאפשר אשפוז בית לכ-25 מטופלים במקביל.
לדברי הנהלת סורוקה, אשפוז בית הוא כלי חשוב להענקת טיפול מתקדם תוך שמירה על סטנדרטים רפואיים גבוהים, ומייצג את כיוון ההתפתחות של רפואת העתיד.
בתמונה: צוות אשפוז הבית של סורוקה – האחיות טטיאנה שניידר ולילך ברוס יחד עם ד״ר רון עברון, מעניקים טיפול רפואי לרוזנר אילנה בביתה במיתר.
צילום: דוברות סורוקה
