מחקר חדש של סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית קובע שאין צורך בטיפול אנטיביוטי מונע לאחר כל השתלה של קוצב לב
על פי ממצאי המחקר טיפול אנטיביוטי שגרתי לאחר השתלת קוצב לב או דפיברילטור לא הפחית את שיעור הזיהומים, וסביר שנדרשת גישה טיפולית מותאמת סיכון

מחקר חדש שנערך בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית ופורסם בכתב העת Journal of Interventional Cardiac Electrophysiology בחן את השפעת מתן אנטיביוטיקה לאחר השתלת התקנים לבביים (קוצבים ודפיברילטורים) על הסיכון לזיהומים.

המכשירים המושתלים מהווים טיפול מציל חיים לחולים עם הפרעות קצב לב, אך אחד הסיבוכים המשמעותיים ביותר לאחר ההשתלה הוא זיהום באזור המכשיר או בזרם הדם. בשל כך, במרכזים רפואיים רבים נהוג לעיתים להוסיף לטיפול המניעתי המקובל לפני ההשתלה, גם טיפול אנטיביוטי לאחר ההליך.

במחקר נכללו 1,527 מטופלות ומטופלים שעברו השתלת קוצב או דפיברילטור לבבי בין השנים 2018-2022. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: כאלה שקיבלו אנטיביוטיקה לאחר ההשתלה וכאלה שלא.
ממצאי המחקר הראו כי במהלך חצי שנה מההשתלה לא נמצא הבדל מובהק בשיעור הזיהומים בין הקבוצות: 2.1% בקרב מטופלים שקיבלו אנטיביוטיקה לעומת 1.3% בקרב אלו שלא קיבלו טיפול. מרבית הזיהומים הופיעו בשבועות הראשונים לאחר ההשתלה, בעיקר במהלך 40 הימים הראשונים, תקופה המחייבת מעקב רפואי קפדני.

הממצאים מצטרפים לראיות קודמות המצביעות על כך שאין יתרון במתן אנטיביוטיקה שגרתי לאחר ההשתלה.

בנוסף עולה מהמחקר כי מטופלים לאחר החלפת מסתם בצנתור היו בסיכון גבוה יותר לזיהומים, ממצא המצביע על כך שייתכן שיש מקום להתאמת הטיפול לקבוצות סיכון ספציפיות.

המחקר בוצע על ידי, ד"ר ענבל מנדלר מאוניברסיטת בן־גוריון, בהנחיית ד"ר יובל קונסטנטינו, מנהל היחידה להפרעות קצב בסורוקה. רופאים נוספים שנטלו חלק במחקר: ד"ר תומר קרוטיק, ד"ר אורן ביהם, מתמחה בטיפול נמרץ כללי בסורוקה, ד"ר אביה בר-משה מתמחה ברפואת משפחה, ד"ר סרגי ברזה, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי בסורוקה, איתי חזן מהמרכז למחקרים קליניים, פרופ' ויקטור נובק, מנהל מחלקה פנימית ח', מנהל המרכז למחקרים קליניים וראש רשות המחקר בסורוקה, פרופ' מוטי חיים, מנהל המערך הקרדיולוגי בסורוקה, וד"ר דניאל גרופל, מומחה למחלות זיהומיות בהדסה עין כרם.

ד"ר יובל קונסטנטינו, מנהל היחידה להפרעות קצב במערך הקרדיולוגי: " לנוכח העלייה העולמית בעמידות לאנטיביוטיקה, ולאור הממצאים לפיהם אין בהכרח יתרון במתן אנטיביוטיקה שגרתית לאחר ההשתלה, יש מקום לשקול גישה מדויקת ומבוססת סיכון, במקום טיפול אנטיביוטי גורף לכלל המטופלים, במקביל כמובן להקפדה על נהלי מניעת זיהומים מחמירים לפני ובמהלך ההשתלה.".