מחקר בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית מצא: זיהום אוויר ותנאי אקלים קיצוניים קשורים לעלייה בהתקפי מיגרנה

מחקר חדש שנערך על ידי חוקרי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, ופורסם בירחון היוקרתי Neurology , מצא כי תנאי אקלים מתמשכים וחשיפה קצרה לזיהום משפיעים על הסיכון להתקפי מיגרנה ולפניות דחופות לטיפול

מיגרנה היא כאב ראש בעוצמה בינונית עד חזקה עם מאפיינים ייחודיים, השונה מכאב ראש רגיל. לרוב מדובר בכאב פועם, לעיתים בצד אחד של הראש. ההתקפים מלווים לעיתים קרובות בבחילות, רגישות לאור ולרעש, ולעיתים גם בתסמינים מקדימים כמו הבזקי אור או הפרעות תחושה. התקף מיגרנה יכול להימשך שעות ואף ימים, ומשפיע באופן משמעותי על איכות החיים. כיום הטיפול במיגרנה כולל שילוב של משככי כאבים להקלה בזמן התקף, לצד טיפולים מניעתיים שמטרתם להפחית את תדירות וחומרת ההתקפים.

במסגרת המחקר נותחו נתונים של 7,032 מטופלים עם מיגרנה מאזור באר שבע, לאורך יותר משני עשורים. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה יומית לזיהום אוויר ולתנאי מזג האוויר לבין פניות דחופות לטיפול עקב מיגרנה, וכן שימוש בתרופות ייעודיות (טריפטנים) כמדד לפעילות המחלה.

הממצאים הראו כי חשיפה לזיהום אוויר יומיומי, בעיקר דו־תחמוצת החנקן הקשורה לזיהום תחבורתי, ולחלקיקים זעירים באוויר שמקורם בעשן, תעשייה ואבק – קשורות לעלייה בפעילות מיגרנה.

על פי המחקר, בטווח הקצר, עלייה ברמות זיהום האוויר ובקרינה הסולארית נקשרה לעלייה בסיכון להתקף חריף המוביל לפנייה דחופה לטיפול. במקביל, חשיפה מצטברת לאורך זמן לאותם מזהמים נקשרה לעלייה בתדירות ובחומרת המיגרנות.

עוד נמצא כי תנאי מזג האוויר משפיעים על עוצמת ההשפעה: בקיץ, חום גבוה ולחות נמוכה מגבירים את ההשפעה של זיהום שמקורו בעיקר בתחבורה, ואילו בחורף, תנאים של קור ולחות גבוהה מחזקים את ההשפעה של חלקיקים זעירים באוויר.

החוקרים מציעים מודל להבנת מיגרנה כמצב המושפע ממספר רבדים: נטייה ביולוגית אישית, חשיפה מתמשכת לתנאים סביבתיים שמגבירים רגישות, ולצדם טריגרים מיידיים, כמו עלייה חדה בזיהום, שעלולים להוביל להתקף בפועל. למרות שמדובר בקשר סטטיסטי ולא בהוכחת סיבתיות, הממצאים מחזקים את ההבנה כי לסביבה יש השפעה משמעותית על מיגרנה, ופותחים פתח לפיתוח כלים לניבוי ומניעה.

המחקר הובל על ידי ד"ר עידו פלס, מהמרכז למחקרים קליניים בסורוקה, בשיתוף פרופ' לנה נובק, מנהלת מכון נגב לחקר בריאות הסביבה,  ד"ר מיכל גורדון, מנהלת יחידת נתוני מחקר וחדר מחקר מרחבי, פרופ' בתיה סרוב, מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' ויקטור נובק, מנהל מחלקה פנימית ח', מנהל המרכז למחקרים קליניים וראש רשות המחקר, ופרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה הנוירולוגית.

ד"ר עידו פלס: "אנחנו רואים שהסביבה משחקת תפקיד כפול – מצד אחד תנאים כמו חום ולחות משפיעים על הרגישות לאורך זמן, ומצד שני עליות חדות בזיהום אוויר יכולות לשמש כטריגר מיידי להתקף. הבנה טובה יותר של הקשרים הללו עשויה בעתיד לאפשר חיזוי של ימים בסיכון גבוה ולסייע למטופלים להיערך מראש".

פרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בסורוקה: "מיגרנה היא לא כאב ראש רגיל אלא מחלה כרונית. "אנשים שסובלים ממיגרנה, שהיא מחלה כרונית ולא כאב ראש רגיל, מכירים את הימים שבהם חום קיצוני, סופות חול או עשן מחמירים את ההתקפים. המחקר מראה שלא מדובר רק בטריגר רגעי – אלא בהשפעה מצטברת של תנאי הסביבה על פעילות המחלה".
 
בתמונה :פרופ' גל איפרגן מנהל המחלקה לנוירולוגיה בסורוקה, כללית
צילום: דוברות סורוקה